מדור בוגרים היה שותף

שכונת אברהם אבינו

שכונת אברהם אבינו

שכונת אברהם אבינו

אדמת השכונה נקנתה עי יהודים מגורשי ספרד במאה ה-16, שעלו לחברון בהנהגת הרב מלכיאל אשכנזי. הם הקימו רובע יהודי אשר בתיו ניבנו כמרובע סגור המקיף חצר פתוחה. הבתים שימשו כחומה חיצונית לרובע. אל הרובע הובילו כניסות צרות, שהיו ניתנות לחסימה בקלות כדי להגן על הקהילה ביום זעם. ברובע התפתחה קהילה יהודית ובה גדולי תורה, בעלי מלאכה ועוד. במשך הדורות הלך הרובע והצטופף, ותחת להתפשט על פני חברון, התרוממה הבניה בשבעה מפלסים של מגורים, עד לגובה של ארבע קומות. סדר וניקיון שררו בו, ומוסדות חינוך תורניים שכנו בו למרות אי הנוחות והתנאים הקשים.

 

בפרעות תרפט (1929) עונו ונרצחו באכזריות יהודים תושבי הרובע עי שכניהם הערבים, והרובע נבזז ונשדד.
לאחר הכיבוש הירדני בתשח (1948), הרסו הערבים את הרובע היהודי והקימו עליו שוק סיטונאי, מרכז איסוף אשפה ועוד. על חורבות בית הכנסת אברהם אבינו עמד דיר בהמות.

לאחר שחרור חברון (תשכז – 1967), נעשו נסיונות לשיקום הרובע. פרופ בן ציון טבגר זל נאבק בעקשנות לגאולת בית הכנסת מחרפתו, ולמאבק הצטרפו יהודים רבים נוספים. רק בתשלו (1976) התירה הממשלה פינוי דיר הבהמות וחשיפת שרידי בית הכנסת. לאחר מאבקים רבים וממושכים שוקם חלק מהרובע.. בית הכנסת אברהם אבינו נבנה מחדש.

בתשנז (1997), לאחר מסירת רוב העיר לשליטה ערבית, תושבי השכונה נחשפו לאש מגבעת אבו סנינה הניצבת מולה. בתשנט נבנה בית נחום ויהודה עש נחום הוס ויהודה פרטוש היד.

כיום גרות בשכונה כ-40 משפחות יהודיות. ברובע נמצאים משרדי היישוב היהודי בחברון, גני ילדים, ובית ביתר ובו מלון הכנסת אורחים אשל אברהם.