מדור בוגרים היה שותף

מרכז שדי חמד

מרכז שדי חמד

מרכז שדי חמד

מרכז מבקרים שדי חמד 

נחלת רומנו, חברון

 

מתחם בית רומנו

בית רומנו הוא מתחם יהודי גדול מהמאה ה- 19, השוכן מחוץ לקסבה שלחברון. במתחם שני מבנים: בית רומנו ובית השדי חמד. הבניין המקורי של בית רומנו כלל שלוש קומות גדולות (כ- 600 מר כל אחת), בורות מים ומתקני שירותים. את הבניין הקים חיים ישראל (מרקדו) רומנו, סוחר תבואות עשיר מקושטא, במרכז שטח אדמה רחב ידיים אותו רכש.

בצמוד  לבית רומנו, בקיר משותף עם פתחים המחברים ביניהם, נבנה  בית השדי חמד – הוא ר חיים חזקיה מדיני זצל, רבה של חברון, אשר כונה כך על שם האנציקלופדיה ההלכתית המונומנטאלית שחיבר.

על פי הכתובת שחקוקה על פתחו של בית רומנו, הוא נבנה בשנת תרלו ( 18761875).

תאריך בנייתו של בית השדי חמד לא ידוע, אך ברור שנבנה לאחר שהסתיימה בנייתו של בית רומנו, ולפני  תרסא (1901) , השנה בה ר חזקיה מדיני זצל עבר לגור בו.

 

עמותת ישיבת שבי חברון, המחזיקה במבנה, והועדה המוניציפאלית חברון משמרות,  משפצות ומשחזרות חלקים במתחם בית רומנו.

 

בית רומנו לאורך השנים

 

עם חנוכתו, בשנת תרלו (1876), שימש בית רומנו כבית מגורים עבור משפחת רומנו, ולכמה משפחות יוצאות תורכיה (בעיקר זקנים שבאו להשלים את שנותיהם בארץ הקודש ולהיקבר בסמוך לקברי האבות), וכן כמרכז אירוח. היה בו גם בית כנסת מפואר שכונה בית הכנסת האיסטנבולי, עבור קהילה קטנה של יוצאיתורכיה שהתגוררו בחברון.

בשנת תרסא (1901) כשנה לאחר שהגיע ר חיים חזקיה לחברון, הוא הוזמן עי בני משפחת רומנו לגור במתחם, בבית בן שתי קומות המכונה בית השדי חמד. הוא התגורר בקומה השנייה של הבית . זמן קצר לאחר מכן  הקים ר חזקיה מדיני את ישיבתו , ישיבת השדי חמד, בתוך בית רומנו, בחדר הצמוד לביתו. בקומת הקרקע שכנה ספריית השדי חמד, ספריה בה היו למעלה מ 10,000 ספרים, חלקם נדירים.

בשנת תרסה (1905) נפטר השדי חמד בביתו.

לאחר מותו של חיים ישראל (מרקדו) רומנו בשנת תרעב (1912), ביקש בנו, אברהם רומנו, למכור את הבניין, והיה חשש כי ייפול לידי הערבים. ביוזמה של הרב שמעון הויזמן נמכר הבניין למוסדות חבד. כמעט כל דייריו הקודמים פונו, למעט בית הכנסת האיסטנבולי, ובקומה השלישית (קומת הכניסה) הוקמה הישיבה הגדולה תורת אמת, הישיבה הראשונה בארץ ישראל בסגנון החדש, בה התלמידים חיים בתנאי פנימייה. ישיבה זאת ומוסדות חבד האחרים לא האריכו ימים בבית רומנו, משום שבשנת תרעד (1914), בזמן מלחמת העולם הראשונה, גירשו התורכים את אנשי חבד מהארץ, עקב היותם נתיני מדינת אויב (רוסיה).

בשנת תרעז (1917), עם כניסת הבריטים לחברון, הם השתלטו על בית רומנו, ולמרות התנגדות אנשי חבד שוכן במקום הסאריה- בית הממשל הבריטי , תמורת תשלום דמי שכירות לחבד. בקומת הכניסה היו בית משפט ותחנת משטרה, ובקומת המסד בית כלא.

בפרעות תרפט (1929) ריכזו הבריטים בקומת הכניסה את ניצולי הטבח ופצועיו, ומשם שולחו לירושלים. בחברון נותר רק יהודי אחד, אשר שימש כשוטר במשטרה הבריטית בבית רומנו.

בשנת תשח (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הערבים בבית רומנו בית ספרלבנות , שהמשיך לפעול גם לאחר ששוחררה חברון, בשנת תשכז (19677). לאחר מלחמת ששת הימים נמצא הבניין עם שתי קומות בלבד.

בשנת תשמא (1981), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים תושבי העיר, השיבה הממשלה את הבניין לידיים היהודים. בבניין התגוררו מספר משפחות יהודיות.

ישיבת שבי חברון, בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרבחננאל אתרוג), שהחלה דרכה בבית הדסה, הועתקה לבית רומנו בתשמב (1982),ומאז שם מקומה הקבע.

בשנים תשנו-תשס (2000 – 1996) בעת שנערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומת המרתף שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד 2 קומות.

רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה, למעט החלק הדרומי המשמש את צהל כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות. כמו כן, בצידו הצפוני קיימות חנויות נטושות אשר נבנו עי הערבים בתרצד (1933).

 

ה שדי חמד

שדי חמד הוא כינויו של ר חיים חזקיה מדיני זצל. הוא נולד בירושלים, בן לרב אליהו רפאל מדיני, ממשפחה וותיקה בירושלים, והוסמך להוראה כבר בגיל 13 (!). עקב קשיים כלכליים היגר לקושטא (איסטנבול) ונתמנה לדיין. בשנת התרכו(1866) נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים שברוסיה, לקהילתקרימצקים – קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי הטטרית. הוא התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי שדי חמד. בהיותו בקרים חלה במחלה סופנית בשנת התרלח, וכסגולה לרפואתו הוסיפו לו את השם חיים.

שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד: רבו טרדותיי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים.

ביט בתמוז תרנט (1899) שב לארץ ישראל, לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנות בקרים. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך נתמנה לרב הראשי בחברון, ושימש שם כרב עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה שדי חמד.

הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה – ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה איה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות בגאולה האמיתית.

הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו לאיש אלוהים בשל מראהו הנאה, וזקנו שהיה יורד על-פי מידותיו והגיע, יש אומרים, עד ברכיו. כאשר הובא לקבורה בבית העלמין היהודי העתיק בחברון, ליווהו גם ערבים רבים ביראת כבוד, ובלילה שלאחר הקבורה, התגנבו לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לפנותו לחצרמסגד סמוך. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה. צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של השדי חמד.

על שמו ביס יסודי ממלכתי-דתי במעלה אדומים, ורחובות בערי הארץ.

ספריו

מכתב לחזקיהו – חידושים ושות (איזמיר, התרכה 1865).

אור לי – שות (איזמיר תרלא 1871) – לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם.

שדי חמד – כללים, פסקים וחידושים בערכים בסדר אב, בשמונה-עשר כרכים. הספר שדי חמד הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הספר שדי חמד הוא מעין אנציקלופדיה המרכזת תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. למעט הספר פחד יצחק שנכתב 300 שנה קודם לכן, השדי חמד הוא חלוץ בשדה האנציקלופדיות היהודיות.

פקועות שדה – (ירושלים התרס 1900), תוספת לשדי חמד.

בקרים הדפיס גם בקשות ונעים זמירות.

 

נקודות ציון היסטוריות במתחם בית רומנו

 

תרלו (1875) – חנוכת בית רומנו. בית מגורים למשפחות יהודיות מתורכיה, בית הארחה, בית הכנסת האיסטנבולי.

תרסא (1901) – מעבר ר חזקיה מדיני, רבה הראשי של חברון, המכונה ה שדי חמד למתחם, פתיחת ישיבת השדי חמד. בהמשך, השלמת האנציקלופדיה ההלכתית שדי חמד.

תרסה (1905) – פטירת ה שדי חמד, סגירת ישיבת השדי חמד.

תרסח (1908) – תחילת תהליך רכישת מתחם בית רומנו עי חבד.

תרעג (1912) – השלמת רכישת מתחם בית רומנו עי חבד, פתיחת ישיבת תורת אמת (חבד).

תרעד (1914) – גירוש חבד מהבניין והלאמתו עי התורכים.

תרעז (1917) – כיבוש בריטי שיכון הסאריה (בית הממשל) במבנה.

תרפט (1929) – ריכוז ניצולי תרפט לקראת עזיבתם את חברון.

תרצד (1933) – בניית החנויות בצפון המתחם עי הערבים.

תשח (1948) – בית ספר לבנות ערביות.

תשמב (1982) – ישיבת שבי חברון.