מדור בוגרים היה שותף

גלעד לזכרם

צופן דוד שיטרית ז"ל

בן יפה ומוריס
נולד בגבעת עדה
בר`ח סיוון התשמ`ז
נהרג בתאונת דרכים
בכ`ז בטבת התשע`ב

 

נולד בר`ח סיוון התשמ`ז ביישוב גבעת-עדה, את  לימודיו היסודיים למד בביה`ס חב`ד ביישוב ומשם המשיך לחטיבה של ישיבת בנ`ע `בית שמואל` בחדרה. בתיכון למד בישיבת `כפר הרוא`ה`. צופן היה מקובל מאד חברתית ואהוב על חבריו בישיבה. הוא הצטיין בלימודיו ומעולם לא התגאה בכך.

לאחר מכן למד במסגרת `עתודה` במכללת הארמלין נתניה – גם שם הצליח מאד בלימודיו ולאחר בירור עצמי החליט כי הוא מפסיק את לימודיו ומתגייס לצבא לשירות `קרבי` מלא. צופן התעקש לשרת ב`קרבי` ולהפסיק את לימודי ה`עתודה` גם במחיר ישיבה בכלא למשך כחודש לערך.

צופן שירת ביחידת הכלבנים – `עוקץ`, היה מפקד כיתה ונלחם בגבורה במבצע `עופרת יצוקה` בעזה. חייליו ציינו כי היה מפקד ומנהיג ואדם למופת שניתן היה ללמוד ממנו מידות טובות ודרך ארץ, מוכנות להקריב למען העם והמולדת. היה קשוב לקשיי חייליו ולא התנשא עליהם על אף הנוהג לשמור על מרחק בין מפקד לפקודיו, פיקד עליהם והוביל אותם באהבה גדולה, באחריות ובמקצועיות רבה.

יום אחרי סיום שירותו בצה`ל התייצב צופן ללמוד בישיבת `שבי חברון` בעיר הקודש חברון. בישיבה התחבר ללימוד ולרבנים ועיצב את השקפת עולמו. אהבתו ללימוד התורה לא ידעה מנוח וחבריו מצאו אותו לא אחת לבדו בשעות הלילה הקטנות לומד תורה בבית המדרש. גם לאחר שעזב את הישיבה למד תורה בזמנו הפנוי וחידש בה חידושים.

באותה תקופה נשא לאשה את ענבר ויחד קבעו את ביתם, למשך כחצי שנה, סמוך לישיבה – בקרית ארבע.

משם עברו צופן וענבר להתגורר בחספין שברמת הגולן כדי שצופן ישמש כ`מדריך` בישיבה התיכונית המקומית. לצופן היו כישורי חברה ומנהיגות יוצאי דופן, שהאהיבו אותו על החניכים. בתקופה הקצרה בה הספיק להדריך ספגו החניכים ממנו ערכים רבים, כגון: חשיבות לימוד התורה, חיים על פי דרכה של תורה, אהבה ומסירות נפש לארץ ישראל הקדושה, אכפתיות ונתינת מקום לכל אחד באשר הוא. צופן ראה בכך עבודת קודש והרעיף על חניכיו הרבה חום ויחס אישי שעזר להם לעצב את אישיותם גם בהמשך. אחד מחניכיו הגדיר אותו כך: `אדם שלא נותן לעולם הערכים שלו להחסיר מהיכולת שלו לגעת באנשים…`.

באותה שנה נולד לצופן ולענבר בנם נעם אלימלך, על שם ר` אלימלך מליז`נסק שצופן היה מאד מחובר לאישיותו, לספריו ולענווה שהייתה בו ובאחיו ר` זושא מאניפולי.

עבודת ה` של צופן בלטה בתחומים רבים: צופן היה מחובר מאד ללימוד `חסידות` ו`פנימיות התורה`. מידת הצניעות ניכרה בו ובעיקר אהבת האדם והעם. לא היה אפשר לומר לידו מילה רעה על אדם מישראל. צופן היה אדם שמח מאד, מאיר פנים לכולם ואוהב לגרום שמחה לאחרים. כיבוד הורים היה מצווה שהקפיד בה מאד. היכולת שלו לקרב לבבות לתורה היתה מיוחדת: באמצעות דברי התורה שאמר שהיו קצרים ומתוקים, הדברים נגעו בכל מי ששמע אותם והתקבלו בנועם על ליבו. קולו היה נעים וערב, פיוטי השבת היו אחד הדברים שאהב לשיר ועשה זאת מכל הלב תוך חיבור של אנשים מכל גווני הקשת. תפילתו תועדה על ידי חייליו וניכר מהתמונות כי התפלל מעומק הלב, בדבקות אדירה והיה מרוכז כל כולו בבורא עולם מבלי היסחי דעת.

צופן נהרג בכ`ז בטבת התשע`ב בתאונת דרכים קשה ביום חורפי וגשום ברמת הגולן והוא בן 24 וחצי. הוא הותיר אחריו אשה, ילד, הורים, 3 אחים ו4 אחיינים, סבתא והרבה חברים וחניכים מתגעגעים וכואבים.

`תהא נשמתו צרורה בצרור החיים`.

בתפילה לראותו קם לתחייה עם שאר חללי ישראל בבניין ירושלים בגאולה השלימה.