חברון עיר האבות
חברון היא אחת הערים העתיקות בארץ ובעולם כולו, מהחשובות בתולדות העם היהודי וארץ ישראל.
לפני 5,000 שנים
תחילת ההתיישבות
מיקומה של חברון בדרום הרי יהודה, ברום של כ-1000 מטר מעל פני הים. גובה זה מעניק לה את המעמד של העיר הגבוהה בארץ ישראל. אקלימה נוח, קריר בקיץ וקר ולעיתים מושלג בחורף. העיר טובלת בכרמי גפנים וזיתים ובנוף הררי אופייני. אך ייחודה של העיר אינו במיקומה ובנתוניה הגיאוגרפיים – אלא בתולדותיה.
חברון היא אחת הערים העתיקות בארץ ובעולם כולו. היא מיושבת ברציפות זה כ-5000 שנה, ומהווה במה להתרחשויות היסטוריות – מהחשובות בתולדות העם היהודי וארץ ישראל.
חברון היא אחת הערים העתיקות בארץ ובעולם כולו. היא מיושבת ברציפות זה כ-5000 שנה, ומהווה במה להתרחשויות היסטוריות – מהחשובות בתולדות העם היהודי וארץ ישראל.
לפני 5,000 שנים
לפני כ-3800 שנים
קניית מערת המכפלה
לחברון מקום ייחודי ומרכזי בתולדות עם ישראל: בה החל הקשר בין העם והארץ, קשר חי ונצחי שנמשך אלפי שנים, בה טמונים האבות והאמהות – שרשי העם היהודי. אבי האומה, אברהם אבינו, קנה בה את הנחלה הראשונה לפני כ-3800 שנה, שדה המכפלה.
מעמד קניית המערה מתואר בתורה בהרחבה ובפירוט, המדגיש את חשיבותה לדורות (בראשית כג.) נחלה זו הפכה לחלקה אשר בה טמונים גדולי האומה, שהעניקו לנו את זהותנו ואמונתנו המיוחדת. האבות והאמהות – אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה – הקימו את ביתם בחברון, ובה הניחו את יסודותיו של העם היהודי; כולם נטמנו במערת המכפלה, אותה בחר אברהם לאחוזת הקבר המשפחתית.
האבות קשרו את חייהם עם חברון ועם מערת המכפלה, והורישו קשר זה לבניהם ולבני בניהם. בצוואתו של יעקב, פירט את תולדותיה ותיאור מקומה של מערת המכפלה, וציוה את בניו לקברו בנחלת אבותיו (בראשית מט – נ).
מעמד קניית המערה מתואר בתורה בהרחבה ובפירוט, המדגיש את חשיבותה לדורות (בראשית כג.) נחלה זו הפכה לחלקה אשר בה טמונים גדולי האומה, שהעניקו לנו את זהותנו ואמונתנו המיוחדת. האבות והאמהות – אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה – הקימו את ביתם בחברון, ובה הניחו את יסודותיו של העם היהודי; כולם נטמנו במערת המכפלה, אותה בחר אברהם לאחוזת הקבר המשפחתית.
האבות קשרו את חייהם עם חברון ועם מערת המכפלה, והורישו קשר זה לבניהם ולבני בניהם. בצוואתו של יעקב, פירט את תולדותיה ותיאור מקומה של מערת המכפלה, וציוה את בניו לקברו בנחלת אבותיו (בראשית מט – נ).
לפני כ-3800 שנים
לפני כ – 3250 שנים
מלכותו של דוד
דוד מלך על יהודה בחברון בשבע השנים הראשונות למלכותו; כאן, בהשראת רוחם של אבות האומה, התבסס והתחזק, עד שזכה להכרת כל שבטי ישראל. מעמד ההמלכה המרשים, שנערך בחברון, מתואר במקרא; היה זה מפגן נדיר של אחדות כל שבטי ישראל: ויבואו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה… וימשחו את דוד למלך על ישראל (שמואל ב ב-ה). לאחר מכן עלה דוד לירושלים וזיכה אותה במעמד עיר הבירה והמקדש; בחברון נשאר היסוד ההיסטורי העמוק, כעיר האבות והשורשים, היסוד והראשית.
רוחה של חברון, האוצרת את מורשת האבות והבטחת הארץ, המשיכה להעניק לבני בניהם עוצמה ותחושה היסטורית ברגעי מבוכה וחולשה. מדרש חז"ל מספר כי בדור המדבר, מול חולשת המרגלים ופחדם מלעלות לארץ ישראל, עלה כלב בן יפונה, לתפילה במערת המכפלה בחברון; ובהשראת הרוח האחרת – רוח האמונה והגבורה – שהתמלא בה, נשא את ההכרזה הידועה, המבטאת מאז את האמונה בנצח ישראל ובארץ ישראל: עלה נעלה וירשנו אותה– כי יכול נוכל לה! (במדבר יג).
בזכות אמונה ועוז רוח זו, קיבל כלב, נשיא שבט יהודה, את חברון, ולאחר מערכה קשה בימי יהושע, הצליח להוריש אותה מידי הענקים, וזכה בה לנחלתו (יהושע יד). כך הייתה חברון, עיר האבות העתיקה, לבירת יהודה. חברון זכתה להיות עיר בירתו הראשונה של דוד המלך – לפני כ- 3000 שנה, לאחר שעלה אליה בצו ה: וישאל דוד בה לאמר: האעלה באחת ערי יהודה? ויאמר ה אליו: עלה! ויאמר דוד : אנה אעלה? ויאמר: חברונה! (שמואל ב ב).
רוחה של חברון, האוצרת את מורשת האבות והבטחת הארץ, המשיכה להעניק לבני בניהם עוצמה ותחושה היסטורית ברגעי מבוכה וחולשה. מדרש חז"ל מספר כי בדור המדבר, מול חולשת המרגלים ופחדם מלעלות לארץ ישראל, עלה כלב בן יפונה, לתפילה במערת המכפלה בחברון; ובהשראת הרוח האחרת – רוח האמונה והגבורה – שהתמלא בה, נשא את ההכרזה הידועה, המבטאת מאז את האמונה בנצח ישראל ובארץ ישראל: עלה נעלה וירשנו אותה– כי יכול נוכל לה! (במדבר יג).
בזכות אמונה ועוז רוח זו, קיבל כלב, נשיא שבט יהודה, את חברון, ולאחר מערכה קשה בימי יהושע, הצליח להוריש אותה מידי הענקים, וזכה בה לנחלתו (יהושע יד). כך הייתה חברון, עיר האבות העתיקה, לבירת יהודה. חברון זכתה להיות עיר בירתו הראשונה של דוד המלך – לפני כ- 3000 שנה, לאחר שעלה אליה בצו ה: וישאל דוד בה לאמר: האעלה באחת ערי יהודה? ויאמר ה אליו: עלה! ויאמר דוד : אנה אעלה? ויאמר: חברונה! (שמואל ב ב).
לפני כ – 3250 שנים
586 לפני הספירה
נפילתה של חברון בימי בית ראשון
בימי בית המקדש הראשון (מאות 10-5 לפנה"ס) הייתה חברון אחת הערים החשובות ביהודה; היא נזכרת בין הערים המבוצרות בימי רחבעם (דהב יא). על מעמדה המלכותי של חברון בסוף תקופת בית ראשון מעידים, בין השאר, חותמות הנושאים את הכתובת למלך חברון. חותמות אלו, הנושאים שמות ארבע ערים – חברון, שוכה, זיף וממשית, הוטבעו על ידיות קנקנים גדולים שהכילו אוצרות תבואה, יין ושמן. רבים מהם נתגלו בחפירות תל חברון ובאתרי חפירות שונים ביהודה.
עם חורבן בית המקדש הראשון (586 לפנה"ס) נפלה חברון, והאזור נכבש עי האדומים.
שרידי העיר חברון הקדומה נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בתל חברון (תל רומידה). בתל זה נערכו, עד כה, שלש עונות של חפירות ארכיאולוגיות: האחת עי האמריקאי פ האמונד בשנים 1964-5, השניה ע"י א עופר ב – 1985-6, ושלישית, ע"י עמנואל אייזנברג בשנת 2000. בחפירות התגלו שרידי חומות גדולות ומרשימות שהקיפו את העיר בתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה. חומות אלו נתגלו לראשונה עי האמונד, שעקב גודלן כינה אותן חומות קיקלופיות (=חומות ענקים). ממצא זה עשוי להוסיף היבט מעניין לפסוקים הרבים המתארים את חברון במקרא: ושם ראינו את הנפילים בני ענק(במדבר י"ג ,ל"ג).
586 לפני הספירה
לפני כ-2900 שנים
התקופה הישראלית הקדומה
בחפירות נחשפו גם ממצאים רבים נוספים, המעידים על חשיבותה ועצמתה של העיר. בין השאר התגלו: מטמון תכשיטים גדול מהתקופה הכנענית, כתובת כנענית על לוח טין בכתב היתדות עליו רשימות של בהמות שונות שהוקרבו כקורבנות או הובאו למלך העיר, המדרגות שהובילו למצודת שער העיר בתקופת הברונזה התיכונה; בית ארבעה מרחבים, וממגורות תבואה מתקופת המלוכה (התקופה הישראלית הקדומה) – לפני כ-2900 שנה. כן נתגלו גתות יין גדולות מתקופת המשנה והתלמוד (התקופה הביזנטית).
חלק גדול משרידי העיר הקדומה השתמרו, וניתן לראותם בביקור בתל חברון.
בשנים האחרונות נחפרו איזורים נוספים בתל וגם בהם נתגלו ממצאים מרשימים כמו מקוואות מימי בית שני ועוד. פרטים על כך יימצאו בפרסומים המעודכנים על תגליות תל חברון.
לפני כ-2900 שנים
החל מסוף המאה ה-16
היישוב היהודי בחברון
יהודים התגוררו בחברון מתקופת המקרא ועד למאה ה-5.
בימי הביניים הייתה ההתיישבות דלה וקטועה למדי.
החל מסוף המאה ה-16 החלו יהודים ממגורשי ספרד להתיישב בעיר, הם הקימו שכונה חדשה ובמרכזה בית כנסת שנקרא בית כנסת אברהם אבינו.
השכונה היהודית אף כונתה הגטו היהודי וזאת עקב השטח הקטן עליו הוקמה השכונה וצורת הבנייה בשכבות.
היישוב במאה ה-20
בשנת 1929 טבחו תושבי חברון הערבים ביהודי חברון (מאורעות תרפט), ללא כל התערבות מצד השלטון הבריטי. על אף היחסים הטובים בתוך העיר, אשר גרמו ליהודים להישאר בה בערב הטבח, התנפלו עליהם הפורעים בערב שבת יח באב, ורצחו באכזריות 67 מתושבי העיר, מאורחיה ומתלמידי ישיבת חברון (סלבודקא)
בעקבות הטבח, דרשו השלטונות הבריטיים מיהודי העיר להתפנות. היישוב היהודי התחדש בשנת 1931 אך במהלך המרד הערבי הגדול (בשנת 1936) הורחקו היהודים מהמקום באופן סופי. בזאת תמה תקופה של 450 שנים שבה התקיים יישוב יהודי רצוף בחברון.
ב־1949 השתלטה ירדן על חברון ועל שאר הגדה המערבית; בתקופת שלטונה נהרס הרובע היהודי ובו בית הכנסת אברהם אבינו ועל חלק משטחו הוקם שוק סיטונאי.
היישוב היהודי בעיר חודש שוב כחודש לאחר תום מלחמת ששת הימים. בפאתי העיר הוקם היישוב העירוני קריית ארבע שנקרא כשמה הקדום של העיר.
פירוט שיבת היהודים אל העיר קיימת תחת הכותר אתרים.
החל מסוף המאה ה-16
שנת 1982
הקמת ישיבת שבי חברון
ישיבת "שבי חברון" נוסדה בליבה של עיר הקודש חברון בשנת תש'מ (1982 למניינם). קול התורה שב להתנגן בסמטאות עיר האבות לאחר שהושתק עשרות שנים קודם לכן, במאורעות תרפ"ט.
מאז הקמתה על ידי הרב משה בלייכר שליט"א , הולכת הישיבה וצומחת, כיום שוקדים על תלמודם בישיבה ובשלוחותיה כ-800 תלמידים! 350 מתוכם בבית המדרש, אשר בבית רומנו, ו-450 תלמידים במוסדות שהקימה בקרית ארבע והר חברון.
שנת 1982